מחשבון BTU — כמה BTU צריך לחדר שלכם?

נקודת הפתיחה בכל מדריך ישראלי היא טווח של 500 עד 600 BTU לכל מטר רבוע. אנחנו מחשבים לפי 600 BTU למ״ר, בקצה העליון של הטווח, כי שתי הטעויות אינן שקולות: מזגן קטן מדי עובד ברצף בלי להגיע לטמפרטורת היעד ולכן גם מקרר פחות טוב וגם צורך יותר, בעוד שמזגן גדול מדי בעיקר נדלק ונכבה לסירוגין. אם החדר שלכם נופל בדיוק על הגבול בין שני גדלים, ובמיוחד אם הוא חשוף לשמש או בקומה עליונה, קבלני מיזוג ימליצו כמעט תמיד על הגודל הבא.

עומס הקירור נגזר מנפח האוויר ולא משטח הרצפה, ולכן תקרה של 2.8 מ׳ במקום 2.5 מ׳ מוסיפה כ-12% לדרישה. לזה מצטרפים גורמים שמכפילים את העומס באופן משמעותי:

• חשיפה לשמש וקומה עליונה — עד כ-15% תוספת. גג חשוף הוא ההשפעה הגדולה ביותר בקיץ הישראלי.
• בידוד ואיטום — חלונות גדולים בלי תריס אטום מוסיפים כ-15%, בידוד טוב מוריד כ-10%.
• מספר הדיירים — כל אדם מעבר לשניים מוסיף כ-600 BTU. בסלון שמתמלא זה מצטבר.

לבסוף מעגלים כלפי מעלה לגודל שבאמת נמכר: 9,000, 12,000, 18,000, 24,000, 30,000 BTU וכן הלאה. אי אפשר לקנות 13,240 BTU.

הטבלה מציגה חדר בתנאים ממוצעים — תקרה סטנדרטית, חשיפה רגילה, בידוד ממוצע ושני דיירים. המחשבון שלמעלה מתקן את המספרים לפי התנאים שלכם.

כוח סוס הוא מונח שיווקי ולא יחידה פיזיקלית. ההמרה כאן היא לפי המוסכמה המקובלת בשוק, כ-9,000 BTU לכל כ״ס.

זו הנקודה שהופכת את בחירת המזגן להחלטה כספית ולא רק טכנית. BTU מודד כמה קור המזגן מספק, לא כמה חשמל הוא צורך כדי לספק אותו. היחס בין השניים נקרא מקדם נצילות (COP), והוא נע בשוק בטווח רחב מאוד:

ההפרש בין השורה הראשונה לאחרונה הוא כ-65% על אותו קירור בדיוק. זו הסיבה שהפרש מחיר בין דגמים מוחזר לא פעם תוך שנתיים-שלוש, ולמה שווה להסתכל על דירוג האנרגיה ולא רק על ה-BTU.